התאמת השימוש בבינה מלאכותית

​

מיפוי כלי הבינה המלאכותית:

אי אפשר להגן על מה שלא יודעים שקיים.

לכן הצעד הראשון יהיה מיפוי של כל כלי הבינה המלאכותית שהארגון משתמש בהם.

צ'אט ג'יפיטי, ג'מיני, קלוד, קופיילוט, וכלים נוספים שמובנים בתוך תוכנות שהארגון צורך.

לכל כלי יש לתעד מי משתמש בו, לאיזו מטרה.

איזה סוג מידע מוזן לתוכו, והאם הספק שומר את המידע או משתמש בו לאימון מודלים.

המיפוי הוא הבסיס לכל ההמשך, ובלעדיו אי אפשר לקבל החלטות מקצועיות על אילו כלים מותרים לשימוש ואילו לא.

 

מדיניות שימוש בבינה מלאכותית:

הרשות להגנת הפרטיות דורשת מארגונים לאמץ מדיניות כתובה לשימוש בכלי בינה מלאכותית. המדיניות מגדירה אילו כלים מותרים לשימוש,

איזה מידע מותר להזין אליהם ואיזה אסור, ומי אחראי על אישור כלים חדשים.

איסור מפורש על הזנת סודות מסחריים, רשימות לקוחות ונתונים פיננסיים הוא הבסיס.

חשוב שהמסמך יהיה בשפה ברורה שכל עובד יבין, והוא הראיה הראשונה שהארגון יציג לרגולטור או למבקר שהוא מטפל בנושא באופן מקצועי.

 

הדרכת עובדים:

מסמך מדיניות שלא מוטמע בקרב העובדים שווה את הנייר שעליו הוא כתוב.

על הארגון לבצע הדרכות תקופתיות לכלל העובדים בנוגע לשימוש נכון בכלי בינה מלאכותית,

להמחיש דוגמאות מהעבודה היומיומית, ולהבהיר מה לעשות במקרה של ספק או טעות.

הדרכה מתועדת היא אחד הכלים החשובים ביותר להוכיח שהארגון פעל באחריות

במקרה של אירוע או ביקורת.

​

הסכמה ויידוע ללקוחות:

ארגון שמשתמש בבינה מלאכותית לעיבוד מידע אישי חייב ליידע את הלקוחות ולקבל את הסכמתם. צריך להבהיר איזה מידע נאסף, לאיזו מטרה, ואם הלקוח מתקשר עם בוט במקום עם אדם. תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות צריכים להתעדכן בהתאם.

​

​נוהל אבטחת מידע וניהול גישה:

יש לקבוע נוהל אבטחת מידע וגישה למאגרי המידע ולמערכות,

על הנוהל להיות מיושם.

יש לוודא בקרות ורענון אחת לשנה לפחות.

​

מוכנות לסיכוני אבטחה חדשים:

דוח סיכונים 

כלים לאבטחת השימוש בבינה מלאכותית

ארגון שלא מתעדכן בעדכוני אבטחה במהירות, חשוף לתקיפות אוטומטיות שלא הכרנו עד כה.

על הארגון לקצר את זמני התגובה לעדכוני אבטחה, להגביר את הפיקוח על ספקים חיצוניים,

ולוודא שיש תוכנית התאוששות במקרה של אירוע.

​